רשימה של ציטוטים שנאספו ונחקרו מפי פקידים ואנשי ציבור ישראלים, אשר צוטטו כראיה לכוונה ג'נוסיידית, בעיקר ממלחמת עזה. כל ציטוט מקושר למקור הרשומה שלו ומראה אם אומת מול המקור. רצח עם, מבחינה משפטית, מחייב כוונה להשמיד קבוצה, כולה או חלקה, ככזו (אמנת רצח העם, 1948, סעיף II).
הערכות אלו הן הקשר. אף אחת מהן אינה קלט לציונים שלהלן.
| תאריך | גוף | ממצא | מקור |
|---|---|---|---|
| 26 בינואר 2024 | בית הדין הבינלאומי לצדק, South Africa v. Israel, צעדים זמניים | מצא את הזכויות הנטענות לפי אמנת רצח העם בנות סיכוי והורה על צעדים. ציטט הצהרות של גלנט, הרצוג וכץ (¶¶50–54). אין מדובר בקביעה שרצח עם מתרחש; צווים נוספים ב-28 במרץ וב-24 במאי 2024. | צו, 26 בינואר 2024 · 28 במרץ · 24 במאי · עמוד התיק |
| מרץ 2024 | UN Special Rapporteur on the occupied Palestinian territory, "Anatomy of a Genocide" | יסוד סביר להאמין שהסף המעיד על רצח עם הושג. | A/HRC/55/73 |
| 5 בדצמבר 2024 | אמנסטי אינטרנשיונל | הגיע למסקנה שישראל ביצעה ומבצעת רצח עם בעזה. | MDE 15/8668/2024 |
| 19 בדצמבר 2024 | Human Rights Watch | מעשי ג'נוסייד ופשע נגד האנושות של השמדה באמצעות מניעת מים. | "Extermination and Acts of Genocide" |
| 31 באוגוסט 2025 | האגודה הבינלאומית לחוקרי רצח עם | קביעה: המדיניות והפעולות של ישראל בעזה עומדות בהגדרה המשפטית של ג'נוסייד (סעיף II). | החלטת IAGS |
| 16 בספטמבר 2025 | ועדת החקירה הבינלאומית העצמאית של האו"ם | קבעה שישראל ביצעה ג'נוסייד בעזה; ציטטה הצהרות של הרצוג, נתניהו וגלנט כראיה לכוונה. | A/HRC/60/CRP.3 |
| 12 בינו׳ 2024 – 16 בספט׳ 2025 | ממשלת ישראל | דוחה את כל האמור לעיל. אמר לבית הדין שההצהרות המצוטטות אקראיות, הוצאו מהקשרן או נאמרו בידי אנשים ללא סמכות קבלת החלטות, וכי מטרות המלחמה שלו הן השמדת חמאס והשבת החטופים, מתוך הגנה עצמית לאחר המתקפה ב-7 באוקטובר 2023 (כ-1,200 הרוגים, 251 חטופים). כינה את דוח ועדת החקירה "מעוות ושקרי". | פרוטוקול מילולי של בית הדין הבינלאומי לצדק CR 2024/2 · תגובה לוועדת החקירה (ארכיון האו"ם) |
לשם קנה מידה: משרד הבריאות בעזה דיווח על יותר מ-67,000 הרוגים עד להפסקת האש באוקטובר 2025 (שיעור הלוחמים שנוי במחלוקת בישראל); מחקר לכידה–לכידה חוזרת בThe Lancet (Jamaluddine et al., 2025) העריך כי מקרי מוות מפגיעה טראומטית דווחו בחסר, וה-IPC אישר רעב בנפת עזה ב-22 באוגוסט 2025. מספר ההרוגים אינו ראיה לכוונה כשלעצמו: מוות אזרחי המוני יכול לנבוע גם מרשלנות או מכוח לא מידתי, שהם פשעי מלחמה אך לא רצח עם.
הבקשה לפתיחת הליכים של דרום אפריקה (29 בדצמבר 2023) מפרטת "ביטויים של כוונה ג'נוסיידית" בסעיף D, בעמודים 59–67, פסקאות 101–107, כשהערות שוליים 439–506 מביאות את הפוסט, השידור או המאמר המקוריים. כל אמירה להלן מציגה את תפקיד הדובר באותו תאריך, את הציטוט, את מקור הרשומה, היכן היא מצוטטת ומצב האימות שלה. אדום = אמירות המצוטטות כראיה לכוונה. ירוק = מטרות המלחמה של ישראל, טענותיה לבית המשפט ואמירות של איפוק, המובאות לצידן כפי שהשיטה מחייבת.
טוען…
קראו זאת לפני המספרים. אלו ציונים זמניים ל-47 אמירות מעזה שנלקחו ממסמך שהוגש לבית משפט. מסמכים ישראלים פנימיים אינם זמינים כמעט לחלוטין, ולכן רק אמירות פומביות מדורגות. המדד הוא מדד של ביטויי כוונה מתועדים, לא "ציון רצח עם", והוא אינו מכריע בשאלה המשפטית. הדירוגים מוצגים בנפרד ולעולם אינם מאוחדים למספר אחד.
כל אמירה מדורגת S = (A/5) × (E/4) × T × O × (1 − R), מ-0 עד 1, כאשר A הוא סמכות הדובר, E עד כמה האמירה מפורשת, T אם היא מכוונת נגד הקבוצה או רק נגד לוחמים, O אם אחריה באו פקודות או התנהלות תואמות, ו-R אם היא הוכחשה. ההגדרות להלן. אמירות של איפוק לעולם אינן מקוזזות אל תוך S.
606 אמירות שנאספו על ידי zionism.observer (Databases for Palestine), נאספו ב-23 בספטמבר 2026. כל אחת מקושרת למקור הראשוני שלה ולצילום המסך השמור של האתר. התפקידים מוצגים כפי שהאתר מפרט אותם היום, ולא תמיד זה התפקיד שהדובר מילא באותו תאריך. אמירות שמחוץ לתחום הרשומה הזו (על לבנון, איראן או הגדה המערבית, ללא תאריך מבוסס, או של דוברים שלא מילאו תפקיד ישראלי) מסומנות מחוץ לתחום עם הסיבה.
כל הצהרה היא אמירה או מסמך מתוארכים של אדם מזוהה, עם הציטוט ומקור התיעוד שלה. היא מנוקדת לפי חמישה מדדים:
| אמצעי | היקף | מה הוא מתעד |
|---|---|---|
| A · סמכות | 1–5 | 5 ראש ממשלה או נשיא · 4 שר בממשלה או ראש מערכת הביטחון · 3 קצין בכיר או שר זוטר · 2 מחוקק או פקיד ללא סמכות ביצועית · 1 איש תקשורת או אדם פרטי. נקבע לפי מועד ההצהרה. |
| E · מפורשות | 0–4 | 4 קריאה להשמדה פיזית או תוכנית להשמדה · 3 קריאה לתנאי חיים הרסניים (רעב, היעדר מים, השמדה מוחלטת) או עקירה בכפייה · 2 אשמה קולקטיבית, או הכחשה שקיימים אזרחים · 1 שפה מבזה · 0 אין |
| T · יעד | 1 / 0.5 / 0.25 | 1 האוכלוסייה ככזו · 0.5 לא ברור בין אוכלוסייה ללוחמים · 0.25 לוחמים בלבד |
| O · יישום בפועל | 1 / 0.6 / 0.3 | 1 ואחריה פקודות, מדיניות או התנהלות תואמות · 0.6 קשר חלקי · 0.3 לא נמצא קשר |
| R · נסוג | 0–0.5 | 0 לא נסוג · 0.2 חזר בו הדובר · 0.5 סנקציה רשמית של המדינה |
ניקוד S = (A/5) × (E/4) × T × O × (1 − R), מ-0 עד 1. הצהרות של איפוק ותגובות ישראל מופיעות לצד ההצהרות אך אינן נכללות בניקוד.
הדוברים מקובצים בשלוש דרגות, המדווחות בנפרד: דרגה 1, הנהגת המדינה (ראש הממשלה, שרים, הרמטכ"ל, אלופים בשירות) · דרגה 2, נציגים אחרים של המדינה (חברי כנסת, קצינים וחיילים, דוברים, פקידים) · דרגה 3, אישי ציבור ללא משרה (עיתונאים, שדרנים, פקידים לשעבר).
| מקור | מה זה מספק |
|---|---|
| דרום אפריקה נגד ישראל, כתב תביעה, בית הדין הבינלאומי לצדק, 29 בדצמבר 2023, סעיף D (עמ' 59–67, ¶¶101–107, הערות שוליים 439–506) | 47 ההצהרות שהובאו כביטויים של כוונה ג'נוסיידית, כל אחת עם הפוסט, השידור או המאמר המקוריים שלה |
| צו בית הדין הבינלאומי לצדק בדבר צעדים זמניים, 26 בינואר 2024, ¶¶50–54 | ההצהרות של גלנט, הרצוג וכץ שאליהן הפנה בית המשפט |
| טיעון בעל פה של ישראל, פרוטוקול מילולי של בית הדין הבינלאומי לצדק CR 2024/2, 12 בינואר 2024 | תגובת ישראל לאמירות, ומטרות המלחמה המוצהרות שלה |
| הצהרות ממשלת ישראל: החלטות ממשלה, משרד ראש הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה | הצהרות הריסון והסנקציות המפורטות לצד ההצהרות המצוטטות |
| zionism.observer (Databases for Palestine), נאסף 23 בספטמבר 2026 | 606 הצהרות נוספות, 1930–2025, כל אחת מקושרת למקור הראשוני שלה, רובן עם צילום מסך מאורכב |
| דוחות של בתי משפט וחוקרים המפורטים לעיל | הקשר; לא קלט לציונים |
כל מה שבדף הזה, כפי שפורסם במחקר, כדי שניתן יהיה לקודד ולדרג אותו מחדש באופן עצמאי:
הדף נבנה ב-2026-10-04. תיקונים ותרגומים שנויים במחלוקת יתקבלו בברכה דרך עמוד Submit.